תערוכת קלינטק הוועידה והתערוכה הבינלאומית ה-22
אנרגיה מתחדשת,בניה ירוקה, התייעלות אנרגטית,גז טבעי, מיחזור ותחבורה ירוקה.
26-27 ליוני 2018, גני התערוכה תל-אביב.
 
חיפוש

"הופתענו"


02.04.2018

ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אינו מנסה להסתיר את העובדה שהמחסור במשק המים הישראלי נחת על אנשי המקצוע במשרדו בהפתעה. הוא מאמין שהמתווה הנוכחי שהושג בין המשרדים נותן מענה סביר, והכי חשוב זה להיערך כבר עכשיו לעתיד

 

 

איך הגענו למצב כזה, כשלפתע מתברר כי חסר מים, בעוד שעשר שנים מספרים לנו שאין בעיית מים, שישראל היא מעצמת התפלה וכי אין בעיה של כמות מים אלא רק של מחיר...

"זו גם ההרגשה שלנו, ולא רק שלנו, גם של גורמי מקצוע  במשרדים נוספים (תשתיות ואוצר), זה המסר שהתקבל מרשות המים בשנים האחרונות, שאיתה הגענו לפתחם של חגי תשרי. גם אני הייתי בהרגשה הזאת. אבל חשוב שנפריד בין המערכת הארצית לבין היישובים המנותקים כגון מעלה כינרת, עמק בית שאן וכו'. לגבי המנותקים – ידוע שיש בעיה וגם היה קיצוץ של  25% בשנת 2017.

לגבי המערכת הארצית: כולנו היינו באופוריה שבעידן ההתפלה לא חסר בישראל מים. ב-2014 נוספו 500 מ' קוב בטווח של שלוש שנים, ואף אמרו לחקלאים: בוא תתפרשו על פני עוד שטחים, ואפילו היו דיבורים על ביטול ההקצאות.

בשנים עברו לא רכשנו את מלוא יכולת ההתפלה במתקנים". 

 

אם המצב היה קשה כבר כמה שנים, מדוע לא נרכשו עוד מים ממקורות לא טבעיים (התפלה) וצומצמה השאיבה ממקורות טבעיים?

 "לצערנו מה שקרה הוא אסון טבע, של ארבע שנים שחונות ברצף, וזהו מצב מאוד חריג. נעשתה שאיבה מהאוגרים ירקון תנינים ומהכנרת ומאקוויפר החוף, עד שהם הגיעו לקווים האדומים ולא ניתן לשאוב מהם יותר, מעבר לתוספת השנתית מגשמים. ולכן נוצרה הסיטואציה בה יש צורך לצמצמם את הצריכה בשתי פעימות:

בין ההקצאה ל-2017 לבין הצריכה בפועל - אם ההקצאה ל-2017 היא 440 מיליון קוב, והצריכה בפועל היא 260 מיליון קוב, אז באה הרשות וביקשה לקצץ ל-210 מיליון קוב. המשמעות של זה היא קיצוץ של 54 אחוז מההקצאה ו-23 אחוז מהצריכה, כלומר חיתוך ממש בבשר החי של הצריכה החקלאית. חברי הרשות הופתעו מהנתונים הללו ולא קיבלו את ההצעה, ולכן ההחלטה  נדחתה עד לאחר סוכות. לבסוף, ולאחר התערבות השרים (חקלאות ותשתיות ואגף תקציבים באוצר), הגענו  לפשרה לפיה ההקצאה תעמוד על 280 מיליון קוב, אבל יש שתי נקודות הכרעה: בהתאם למצב ההידרולוגי של משק המים המושפע הן מכמות הגשמים והן משרידותו של מתקן ההתפלה באשדוד".

הגיתם במשרד החקלאות מודל, שמנסה לצמצם ולדחות ככל האפשר את השתת מחיר המחסור על החקלאים

המודל שאנחנו הצענו: נקנה יותר מים ממתקני ההתפלה.  ועדת המכרזים באוצר כבר הוציאה פנייה למתקנים כדי לברר כמה הם יכולים לייצר ובאיזה מחיר.

בנוסף קיים גם הנושא שלתחזית הגשמים – התחזית לגבי הצפוי היא שמרנית מדי. בגלל שבחורף 2016-17 הכמות הייתה 70% מהממוצע השנתי – ההקצאות של רשות המים הן על פי הנתון הזה. יכול להיות שזה נכון, אבל לדעתי זה מודל שמרני וניתן לתכנן לפי הכמות החזויה לפי 8 המודלים הקיימים, שעומדת על חיזוי של  85% מהממוצע השנתי.

בעיה נוספת היא מתקן ההתפלה באשדוד. לגביו אין וודאות לאורך זמן. ייתכן והוא יקרוס ואז המצב עלול להשתנות באופן דרסטי. אבל ככל הידוע לי לאחרונה המתקן שומר על יציבות בייצור שאמורה להישמר, אך תמיד יכולה להיות הפתעה. לשמחתי מועצת רשות המים קיבלו את עמדתנו לתת את המים ואם תהיה בעיה – נקצץ בהמשך".

את מצבנו נבדוק בשתי נקודות זמן:

1.      בסוף דצמבר – אז תתבצע בדיקה ראשונה של מצבנו מבחינה הידרולוגית

2.      סוף מרץ – סוף עונת הגשמית, וגם יהיה אז יותר מידע לגבי היכולות של המתקן באשדוד.

על פי דעתי המקצועית עיקר הבעיה צפוי להיות יותר במתקן באשדוד ופחות בכמות הגשמים. אם אכן הגשמים יהיו פחות מ  70% מהממוצע השנתי  - יש כאן בעיה אמיתית, אבל אם לא – הבעיה היא בעיקר עם המתקן באשדוד.

רוב הגורמים שמנית למצב הם דברים שהיו ידועים שנים, וניתן היה להיערך להם מראש. האם לדעתך היה כאן מחדל שבגללו הגענו למצב בו אנחנו מופתעים ונדרשים לתת פתרונות ואילתורים?

"לא יודע אם אפשר להשתמש במילה מחדל, אבל בהחלט היה, ונידרש היה להיערך למצב מבעוד מועד. יש לזכור כפי שציינתי שיש מאורע חריג של 4 שנים שחונות, אבל בהחלט ניתן היה לבצע פעולות גם בשנת 2017 כדי שלא נגיע למצב שהגענו אליו. יכולנו לצפות שאנחנו מגיעים למצב הזה, ומוקדם יותר לקנות מים מותפלים. היינו צריכים לשמור על המאגרים ולא להגיע למצוק, אלא לשאוב מהם באופן מתון. ב-2014 לא רכשנו מהמתקנים את מלוא יכולת ההתפלה שלהם. אם ידענו ש-2017 אמורה להיות שחונה – היינו יכולים לרכוש יותר.

יחד עם זאת חשוב להדגיש שמים מותפלים הם יקרים יותר וזה בהחלט שאלה של מחיר, כדי להחזיר את מחיר ההתפלה. ברשות המים עובדים אנשים נהדרים וחלק מהשיקולים שלהם היה לא להעמיס את העלות על החקלאים, אולי שלא לצורך".

איך אפשר להיערך עכשיו כדי למנוע, עד כמה שניתן, הישנות מקרים כאלה בעתיד?

"משק המים חייב לסגל את המצב החדש וכבר עכשיו להיערך אליו. יש סטטטוריקה של המוסדות לבניית מתקן התפלה נוסף בשורק בסמוך למתקן הקיים. לכאורה הם יכולים להתחיל לבנות זאת מחרתיים. אנחנו נלחץ על כך ולדעתי חייב להיות גם לחץ ציבורי לאור המצב.

כל זאת לגבי אזורים במערכת הארצית. לגבי האזורים המנותקים - כאמור המצב הוא שונה, ובעייתי. לדעתי מה שחייב להיעשות הוא קיצוץ מרצון תמורת פיצוי, על פי 'מתווה 2009'. ולפעול להקמת מאגרים נוספים, שאליהם יגיעו יותר מי גשמים ושיטפונות בחורף"

 

 

     
משרד עו"ד ליפא מאיר ושות'