תערוכת קלינטק הוועידה והתערוכה הבינלאומית ה-22
אנרגיה מתחדשת,בניה ירוקה, התייעלות אנרגטית,גז טבעי, מיחזור ותחבורה ירוקה.
26-27 ליוני 2018, גני התערוכה תל-אביב.
 
חיפוש

במילה אחת: מחדל!


02.04.2018

מדוע רק כעת נודע שמתקן ההתפלה באשדוד אינו עובד במלוא תפוקתו? כיצד בדיוק קשור הביוב של עזה למתקן באשקלון ומדוע הגענו למצב זה? ומדוע במשך שנה, עד ממש לאחרונה, לא מונה איש לתפקיד החשוב של מנכ"ל רשות המים?

אלכס קושניר: "לחקלאים חייב להיות ברור שלחלק המשמעותי של הפתרונות יש עלות, וזה יהיה מבחינתם כרוך בהעלאת תעריפי המים. כעת קמה זעקה למה אין פתרון מידי למצב, אבל כשיקומו הפתרונות - תקום זעקה על העלאת התעריפים"

 

כמעט כל המומחים אותם ראיינו לעמודים אלה הצהירו כי רצף של ארבע שנות בצורת עבור ישראל הן לא פחות מאסון טבע. אז אם אנו מצויים בעיצומו של אסון טבע, מדוע שותקת הממשלה ושותקים כלי התקשורת?

תקציר הפרקים הקודמים

בסוף חודש ספטמבר ניחתה על ראש החקלאים ה"הפתעה": רשות המים, הכפופה לשר האנרגיה יובל שטייניץ, מודיעה על קיצוץ מכסות המים לחקלאים, וזאת כי על פי תחזיותיה, כי השנה הקרובה צפויה להיות שנת בצורת. על פי משרד החקלאות מדובר בקיצוץ של לא פחות מ- 54%. 

בעשור שחלף מאז משבר המים הגדול של מדינת ישראל, בה טופטף שוב ושוב לאזרחים ש"ישראל מתייבשת" (זוכרים את תשדירי השירות עם פני הסלבריטאים הנסדקות?) השתנה המסר מקצה לקצה. חמישה מתקני התפלה הוקמו לאורך החופים  ובכל לילה הלכו אזרחי ישראל לישון בידיעה שישראל הפכה למעצמת התפלת מי ים, ובזכות הטכנולוגיה הישראלית המתקדמתאיום המחסור במים חלף לו ללא שוב. אבל, ובניגוד לשאננות שאפפה את כולנו, הסתבר כי מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד נקלע לשורת כשלים טכניים ולכן אינו עובד במלוא תפוקתו, ושמתקן ההתפלה באשקלון נקלע לבעיות בשל הזרמת ביוב מרצועת עזה לים.

בעקבות כך נערכה בערב יום הכיפורים ישיבה דחופה ברשות המים במשרד האנרגיה בהשתתפות נציגי החקלאים, בה נמסר להם כי גם שנת 2017 צפויה להיות שנת בצורת. ולכן יהיה עליהם להיערך לקיצוץ בהקצאות המים.

עוד באותו הערב שיגר שר החקלאות, אורי אריאל, מכתב חריף לשר האוצר משה כחלון ולשר האנרגיה יובל שטייניץ, בו הוא מתריע כי אישור הכללים הינו "פגיעה בכלל החקלאות בישראל". השר אריאל דורש מראש הממשלה ומהשרים להתערב באופן מידי בנושא וזאת בכדי לשמור על המשך החקלאות וההתיישבות בפריפריה. עוד הזהיר השר כי "הקיצוץ המתוכן משמעו פגיעה בכלל חקלאות ישראל".

"לפי הכללים החדשים", כותב אריאל, "קיים קיצוץ בפועל של 54% במערכת הארצית לחקלאות בהשוואה להקצאות שניתנו לחקלאים בשנת 2017". 

ב-16 באוקטובר, לאחר ישיבה ארוכה, קיבלה מועצת המים את עמדת משרד החקלאות, שחבר למשרד האוצר, לארגונים החקלאיים ולתנועות המיישבות, וביחד הציעו כי לא יהיה קיצוץ במכסות המים ללא פיצוי לחקלאים. זהו הישג חשוב שהושג באמצעות לחץ משולב שהובלתי יחד עם הארגונים החקלאיים והתנועות המיישבות במרחב הכפרי.

על פי הסיכום, מכסות המים לחקלאות בשנת 2018 יהיו זהות לשימוש בפועל

בשנת 2017, כ- 280 מיליון קוב מים שפירים. לפיכך, אין כל קיצוץ בהשוואה למכסות המים בהן עשו שימוש החקלאים בשנת 2017. לצד זאת, בצפון הארץ, בכינרת, בגולן ובגליל העליון סוכם על קיצוץ מתחייב של 30 עד 40 מיליון קוב מים שפירים.

הקצאה זו תיבחן הן באמצע דצמבר והן לקראת סוף מרץ 2018. במידה ומבחינה הידרולוגית יידרש קיצוץ הוא יבוצע רק לאחר סיכום מתווה פיצוי הכולל גם מנגנון של ויתור מרצון, כפי שהיה ב-2009.

סימני השאלה מצטברים

גם הפעם מיהרו ארגוני החקלאים לברך את השרים ואת כל המעורבים בקידום ההחלטה. אולם מיד לאחר אנחת הרווחה על הפתרון המידי אם כי זמני, החלו להישמע גם קולות התוהים: האם לא היה כאן למעשה מחדל מהדהד 

   
משרד עו"ד ליפא מאיר ושות'