תערוכת קלינטק הוועידה והתערוכה הבינלאומית ה-22
אנרגיה מתחדשת,בניה ירוקה, התייעלות אנרגטית,גז טבעי, מיחזור ותחבורה ירוקה.
13-14 למרץ 2018, גני התערוכה תל-אביב.
 
חיפוש

חליפת אנרגיה על-פי מידה


13.10.2014

המשמעות של חיסכון בהוצאות האנרגיה בקיבוצים, לאורך זמן, עשויה להיות דרמטית: כ-100 מיליון שקל במהלך עשרים שנה לקיבוץ. חברת "נופר אנרגיה" מציעה שותפות משתלמת למיצוי מיטבי של ההזדמנויות, שמאפשר כיום משק האנרגיה המתפתח בישראל

הוצאות האנרגיה בקיבוצים מהוות סעיף תקציבי כבד משקל. המשמעות של חיסכון בהוצאות הללו, לאורך זמן, עשויה להיות דרמטית, אך הדרך להשגתו מורכבת ודורשת משאבים רבים, וגישה יזמית יצירתית, למיצוי מיטבי של ההזדמנויות שמאפשר כיום משק האנרגיה המתפתח בישראל. בקליפת אגוז, מדובר על חיסכון בסכומים של מיליוני שקלים בשנה לקיבוץ, ובעד כ-100 מיליון שקלים לאורך כעשרים שנה.
כאשר עופר ינאי, יו"ר ומייסד חברת "נופר אנרגיה" (Nofar Energy), מציג את המספרים הללו – הוא לא מתקשה להשיג את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, האמונים על התקציב. כך היה גם בוועידה הכלכלית השנתית של המגזר הקיבוצי, שהתקיימה בחודש שעבר, שם פרש בפירוט נתונים על מיזמים בתחום החיסכון באנרגיה בקיבוצים, להם שותפה החברה.
עופר ינאי, נופר אנרגיה
"נופר אנרגיה" הוקמה בשנת 2011 כדי להתמקד בפיתוח פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בקיבוצים. החברה הייתה הראשונה לזהות את נישת מחלקי החשמל מבחינת היכולת לקבל הקצאות בהסדרות צרכניות ולצורך זה התקשרה עם קיבוצים שונים שהיו מחלקי חשמל (היסטוריים) או שהיו בתהליך לקראת קבלת האישור. במהלך 3 השנים האחרונות הקימה החברה מספר רב שותפויות עם קיבוצים שונים אשר השקיעו במגוון פרויקטי אנרגיה אותם ניהלה והקימה החברה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

נדב טנא, נכנס בימים אלה לתפקיד מנכ"ל החברה, ומחליף את מייסד החברה עופר ינאי. ינאי לא עוזב את החברה ומעתה ישמש כיו"ר שלה.
טנא: "משק האנרגיה המקומי חווה מספר מהפיכות ושינויים בעת ובעונה אחת – כניסתם של יצרני חשמל פרטי, זמינותו של הגז הטבעי והחלת הסדרת מונה נטו בתחום האנרגיה הסולרית. מגוון התמורות הללו מאפשרות למנהל העסקי של הקיבוץ לקבל החלטות אשר עשויות להפחית את עלויות האנרגיה שלו בצורה דרמטית"
"כדי שמנהל הקיבוץ ישכיל לקבל את ההחלטות הנכונות הוא נדרש נדרשת להתמחות בשלל התחומים הרלוונטיים -  דבר הכרוך בהשקעה של זמן וכמובן של משאבים. אנחנו באים ומציעים לבנות לקיבוץ אסטרטגית אנרגיה כוללת ומקיפה לטווח הקצר, הבינוני והארוך תחת אילוצי השינויים הרגולטוריים התכופים.. אנחנו יודעים ללמוד את פרופיל האנרגיה של הקיבוץ, מכל ההיבטים הקיימים והאפשרויות העתידיות ויודעים להתאים לקיבוץ את חליפת האנרגיה המתאימה למידותיו, ובכך בעצם למקסם את החיסכון באנרגיה.
"למעשה, אנחנו מנהלים עבור הקיבוץ את התהליך בתחומים רבים. יש לנו בחברה יכולות ניהול, רישוי, פיתוח, הקמה ותפעול. אנחנו יודעים להקים לקיבוץ מתקן סולרי, מתקן להפקת אנרגיה בגז טבעי ובעצם אנחנו באים ואומרים למנהל הקיבוץ: 'אתה לא צריך עכשיו ללכת ולהתעסק בכל הבירוקרטיה ותהליך הרישוי, אינך צריך ללכת לרשות החשמל. אנחנו נעשה את הכל. אז נכון, בהרכבת שדה סולרי זה אולי יותר פשוט, אבל למשל בגז טבעי זה סיפור הרבה יותר מורכב.
"דבר נוסף, חשוב מאוד: אנחנו מאמינים בפתרון שאנחנו מציעים ולכן אנחנו מוכנים ורוצים להשקיע מכיסנו. זה המודל המועדף מבחינתנו – הקמת תאגיד משותף עם הקיבוץ, שבו אנחנו מחזיקים ב-25% בלבד. אנחנו שותפים מלאים להשקעה. אנחנו שמים ערבות על הפרויקט.
"יש כאן יתרונות גדולים לקיבוץ: להבדיל מחברות אנרגיה רבות אחרות, אנחנו ב'נופר אנרגיה' מסתכלים על כל החבילה. אם מדובר בחברה לאנרגיה סולרית, זה טבעי שהיא תרצה למקסם עם הקיבוץ פתרון סולרי וכך הלאה. אנחנו אומרים: לא. יש כאן תמהיל שנכון לקיבוץ, תמהיל שמשחק על כל הפתרונות הקיימים היום במשק, אנחנו מתמחים בכולם ואנחנו יכולים לתת לקיבוץ את החבילה הכי טובה מבחינתו.
"אנחנו מאמינים במוצר, לכן אנחנו משקיעים ונכנסים כשותפים וכל מפת האינטרסים מסתדרת.
"אתנו הקיבוץ מקבל שותף, אך הוא עדיין הבעלים על רוב הפרויקט, השליטה בשותפות היא שלו ואנחנו המיעוט. הקיבוץ יכול להשקיע לגמרי לבד, אבל אתנו יש לו מישהו שמשקיע וגם יש לו אינטרס להשקיע.


ב"נופר אנרגיה" מיישמים מודל של שילוב מקורות אנרגיה, שלטענתם משיא את החיסכון המבוקש: אנרגיה סולרית, אנרגיית גז טבעי והתחברות ליצרן חשמל פרטי.
נדב טנא, נופר אנרגיה
טנא: "הפתרון הראשון והמיידי הוא חשמל פרטי. יש היום יצרני חשמל פרטיים, כמו דוראד, פז"א אוOPC  המזרימים חשמל פרטי לרשת. בשנים הקרובות יצטרפו יצרנים פרטיים נוספים. יצרני החשמל הפרטיים מוכרים את החשמל לצרכנים בהנחה של כ-6-7% על רכיב הייצור בהשוואה לתעריפי החשמל של חח"י. (רכיב הייצור מהווה כ-75% מסך תעריף החשמל).

"נופר אנרגיה" בנתה קבוצות רכישה על-ידי חיבור מספר רב של צרכנים, דבר המגדיל את כוח הקנייה ואת האטרקטיביות של חברי הקבוצה.
למעשה, "נופר אנרגיה" בנתה בהקשר הזה מוצר, שמשתלם לכל הצדדים ומושתת על מודלים שמוכרים בתחומי הנדל"ן והסלולר: קבוצת רכישה שחבריה אינם מחוייבים להסכם לטווח ארוך. בפועל, ההסכם ממשיך להתקיים כל עוד הוא משתלם לכל הצדדים. קבוצת הרכישה הופכת את הקיבוצים החברים בה לגורם משמעותי, שזוכה להנחה נוספת.

טנא: "למדנו לעומק את כל מערך ההתחייבויות של היצרנים הפרטיים והגענו למסקנה, שאנחנו כחברה יכולים לבנות מוצרים מתוחכמים בתחום הביקוש.
"הבנו שהיצרנים הפרטיים צריכים מוצר כמו זה שפיתחנו, כי אין להם גישה ללקוחות קטנים ויש להם חשמל עודף שהם לא מנצלים עד הסוף. משיחות שערכנו איתם, הבנו שהסיבה המרכזית בגינה הם לא פנו לצרכנים קטנים, כמו קיבוצים או מפעלים קטנים, היא שכל אירוע חתימת הסכם הוא אירוע מאוד מורכב מבחינתם. כתוצאה מכך, פיתחנו מוצר קל ונח לשימוש, שמקובל עליהם ועל הלקוחות.
"פיתחנו הסכם אחיד וקל שדומה בעיקרון להסכם שאתה חותם עליו בחברה סלולארית או כשאתה פותח חשבון בנק.

"לכאורה, היצרן מעדיף הסכמים עם חברות ענק, אבל אנחנו בעצם מייצרים מאגר של צרכנים, קבוצת רכישה (שמורכבת מקיבוצים) שיש לה יתרונות. ככל שהקבוצה גדלה, היא הופכת ליותר אטרקטיבית, מאחר ומקדם העומס שלה משתפר. צריך להבין שמקדם העומס זה הדבר שהכי חשוב ליצרן הפרטי, כי הוא שואף לספק אותו הספק חשמל לאורך כל השנה וע"י איחוד צרכנים אנחנו בעצם מחליקים את קו האספקה עבור היצרן. היצרן נהנה, כי הוא מקבל לקוחות נוחים שאינם תלויים בו כל השנה".

ההצטרפות לקבוצת הרכישה אינה כרוכה בהשקעה ולמעשה קיבוץ אשר מצטרף לקבוצה מבטיח חיסכון של מאות אלפי שקלים בשנה ללא עלויות וללא סיכונים.

במהלך החודשים האחרונים התקשרה "נופר אנרגיה" עם מספר יח"פים וגיבשה מולם את ההסדר האמור, ובמקביל הצטרפו לקבוצות הרכישה של החברה מספר רב של קיבוצים בהספק כולל של עשרות מגה-ואטים.


בתחום המערכות הסולריות - החברה יצאה מהעולם של מערכות תעריפיות, מכיוון שכל השוק עובר כיום למונה-נטו. בתחום הזה ,המודל של נופר אומר שהם אחראים על כל נושא הרישוי, ההקמה, הטיפול והשקעה.

גז טבעי (הפקת חשמל בגנרטור) הוא הפתרון השלישי, שמציעה נופר לתמהיל האנרגיה של הקיבוצים. בשנים האחרונות מדברים המון על מהפכת הגז הטבעי, ולא בכדי: ניתן לייצר באמצעות גנרטור גז קוט"ש בעלות של 32-30 אג' – קרוב למחצית מהעלות של חברת החשמל.
ינאי: "אחת הסיבות לכך שאנחנו נפגשים בקיבוץ משמר הנגב, היא שכאן כבר מונח קו של גז טבעי שבעוד מספר חודשים כבר יזרים גז למפעל פוליביד של משמר הנגב. אנחנו במקביל מקדמים בקיבוץ פיתרון של גנרטור העובד על גז טבעי. תקופת החזר ההשקעה בתחום הזה היא כ-5 שנים. צריך להבין שמבחינת הקיבוץ, יש כאן חיסכון דרמטי בעלויות.
"באופן כללי, כאשר התחלנו לתעד את ההתנהלות בענף הגנרציה, נתקלנו בעולם שעדיין פועל ברובו בצורה שגויה. נתקלנו בתופעה של קופסאות שחורות וכשענף מתנהל כך קשה להגיע לעלויות אמיתיות. זוהי תופעה טבעית של השחקנים בשוק הזה וחלק גדול מכך נובע פשוט בגלל שהידע הקיים בארץ הוא מוגבל. התברר לנו שגם חברות שיש להם ניסיון מעשי בגנרציה, בדרך כלל לוקחות את מה שהן יודעות על גנרציה בסולר ומיישמות אותו בגז טבעי.  
"בעניין הזה אנחנו נעזרים ברפרנטים שיושבים בחו"ל וכן בחברת 'לדיקו גרין', שלה ניסיון עשיר בגנרציה בגז טבעי.
"דבר שני שהדהים אותנו בכל תחום הגז הטבעי, הוא כמה מעט עשייה אמיתית בוצעה בפועל בשטח. אנחנו מקדמים עכשיו פרויקטים ורוצים להגיש בקשות להיתר והתברר לנו שאף אחד עדיין לא עשה את התהליך הזה עד הסוף. הוצאנו עכשיו למעלה מ-100 אלף שקל על גיבוש פרוגרמה להיתר. יש כאן חברות שרצות כבר שש שנים בתחום הגז הטבעי והגנרציה והן חתומות על הסכמים אך עדיין לא התחילו את התהליך של הגשת היתר.



מבנה השותפות שלכם עם הלקוח מעניין. אתם חותרים להיות שותף משני, אך עם זאת מאוד פעיל. למה, בעצם?
ינאי: "אנחנו עושים פרויקטים ולא נותנים ללקוח פרמיה פסיבית. אנחנו מעדיפים לסגור על שותפות עם הלקוח. במודל הזה (EPCMP) אנחנו נכנסים כשותפים ב-25% מהבעלות על הפרויקט כאשר ללקוח נותרת פרמיה גבוהה. יש זהות אינטרסים ביננו ללקוח, ללקוח יש שליטה מלאה בתהליך ויש כאן הסתמכות על ידע בתוך התאגיד. בדרך זו לקיבוץ נותרים אחוזים מהותיים מהפרויקט ואנחנו לוקחים על עצמנו את כל תהליך ההתקנה והאינטגרציה בין המערכות. אנחנו משקיעים 25%  מכל מה שהפרויקט צריך ומשמשים גם הקבלן המבצע של הפרויקט, מה שמראה את המעורבות הגבוהה שלנו.
"אם אתה שואל אותי אבל מה מייחד את החברה היום, מה הידע הייחודי שלה שכרגע בישראל אין אף גורם אחר שיודע להציע אותו זה נושא חליפת האנרגיה - אנחנו כרגע החברה היחידה בישראל שתופרת ללקוח חליפת אנרגיה כוללת, בשילוב של גנרטור ומונה נטו. שאלו שתי חיות שונות מאוד אחת מהשניה - במסלול הגנרטור, החזר ההון מהיר יותר מהחזר ההון במונה נטו. "לעומת זאת, לאחר החזר ההלוואה – מונה-נטו מנצח בלי תחרות. למה? כי לגנרטור יש הוצאות שוטפות (כ-30 אג' לקוט"ש) ואילו במונה-נטו, לאחר החזר ההשקעה, מסתכמות ההוצאות השוטפות ב-4 אג' לקוט"ש. הדלקים, שזה במקרה הזה השמש, הם בחינם
"אז תשאל אותי, למה לא לשים הכול מונה-נטו? השיקול להתקנת גנרטור פשוט: שטח! אני צריך לקיבוץ 6-5 מיליון קוט"ש לשנה וכדי לייצר זאת במונה נטו אני זקוק לשטח של עשרות דונמים לרוב  הקיבוצים באופן מעשי - אין לזה שטח. בגנרטור לייצור בצריכה עצמית תחנה בגודל 17 מטר על 17 מטר מסוגלת לייצר מילוני קוט"ש בשנה שזה מדהים.
איך אתם משלבים ביניהם כלכלית וחשמלית?
ינאי: "הגנרטור מייצר כאשר החשמל יקר, בפסגה ובגבע והמונה נטו מייצר ערך כספי שמבטל את הצריכה של הקיבוץ בשפל. מבחינה חשמלית הגנרטור מייצר לפי צריכה ולא מחזיר חשמל עודף לרשת. מבחינת ההיררכיה של הרשת הקיבוצית, את המונה נטו אני מחבר מעל הגנרטור.
"בשפל, המונה נטו רואה עומס מלא, כי הגנרטור לא עובד. ואז מה שיקרה זה שהמונה נטו יספק את הצריכה של הקיבוץ לעומת זאת בזמני הפיסגה והגבע המונה נטו מייצר אבל בגלל שאין צריכה, כי הגנרטור מספק את הצריכה,  המונה נטו פשוט מזרים את החשמל העודף לחברת החשמל ומקבל זיכוי כספי לפי המחיר היקר. למעשה, אנחנו מאפשרים כאן לשתי ישויות לגור בכפיפה אחת, ולהינות מהיתרונות של כולן.
טנא: "בשורה התחתונה, ע"י יישום המהלכים הללו הקיבוץ יוצר למעשה מצב שבו הוא חוסך מיליוני שקלים בכל שנה על חשבון החשמל שלו. הקיבוץ לא צריך להתעסק עם כל הדברים האלה, אנחנו מנהלים את הפרויקט מא' עד ת' ובשני הפרויקטים אנחנו משקיעים ביחד איתו".

הולכת להיות הסדרה של ייצור חשמל באמצעות ביו-גז, מדברים על מתקנים אזוריים, על מתקנים בחצר הרפת. האם זה גם תחום שתשתלבו בו?
טנא: "אנו מאמינים בתחום הביוגז, אולם בשלב זה יש עדיין מספר סוגיות רגולטוריות שטרם נפתרו, מה שמונע מהתחום להתרומם. החברה לומדת את הנושא ומתכוונת להקים פיילוט ראשון במהלך החציון הראשון של 2015, באמצעותו נוכל ללמוד ולהדגים על רמת ההיתכנות של התחום. כולי תקווה שבמהלך 2015 יותרו המגבלות הקיימות ונוכל להוסיף את הביוגז לחבילת הפתרונות של החברה.

משרדי חברת "נופר אנרגיה" ממוקמים בקיבוץ כפר מנחם שבאזור המרכז. החברה מעסיקה כרגע עובדים בתחומי שיווק, רישוי, הנדסה, ניהול פרויקטים ותפעול. ינאי: "כל עובד בנופר נותן את תחום ההתמחות שלו. והכול עובד כמו מכונה משומנת. כשצריך אנחנו משתמשים גם בקבלני משנה. במהלך צוק איתן גויסתי ל 31 יום וקיבלתי המון שיחות מלקוחות על המסירות והשירותיות שבה התנהלו העובדים שלנו מה שמאוד חימם לי את הלב"
"אנחנו רוצים לגדול בצורה מתונה. אחת החוזקות שלנו היא שהחברה מנוהלת כחברה צנועה ובסגנון הניהול הקיבוצי. אנחנו לא רצים אחרי כל פרויקט להקים משרד גרנדיוזי עם שולחנות מעץ מהגוני בתל אביב.
"בהיבט הסולרי, זו שנה שניה ברציפות שנופר אנרגיה היא שיאנית הקמות. בשנה שעברה נוספו לרקורד שלנו 12 הקמות, השנה כבר ביצענו 15 פרויקטים, בהספק כולל של כ- 12 מגה-וואט ובמודל השותפויות אנחנו עומדים כבר על 14 שותפויות. למעשה, אנחנו מייצרים שותפות בחודש כאשר כל שותפות כזו קמה בשלב ראשון כדי להקים פרויקט אנרגיה בין 3-6 מיליוני שקלים בשלב ראשון ולאחר שהפרויקט הראשון קם אנחנו מפתחים פרויקט המשך בהיקף משמעותי יותר.
"בחשמל פרטי אנחנו משווקים 70 מגה-וואט, זה כרגע היעד ששמנו לעצמנו. יש המון חוזים חתומים, גם עם דוראד וגם עם חברות נוספות. יצרנו קשר עם מעגן פרויקטים שמסייעים לנו בשיווק ההסכמים האלו בקיבוצים ואנחנו מרוצים מהעבודה איתם. לכל מי שמצטרף למאגד נופר יש זכות, מעבר להנחה שלו, לקבל גם הנחה נוספת של מאגד נופר – כלומר הנחת כמות לכלל הלקוחות. בתחום הגנרציה אנחנו מובילים כרגע שבעה פרויקטים, כאשר רובם במגזר הקיבוצי".

אתם עובדים רק עם קיבוצים?
ינאי: "אנחנו עובדים עם קיבוצים וגם עם חברות קיבוציות, אגודות שיתופיות ומפעלים קיבוציים, למשל מילואות, ודולב ויש לנו המון לקוחות פרטיים, למשל בעלי מפעלים, שפונים אלינו ואנחנו מבצעים. נכון שרוב הפרויקטים שלנו הם במגזר הקיבוצי, כי יש שם פוטנציאל אדיר".

איך תופרים חליפת אנרגיה לקיבוץ, איך מחליטים על התמהיל?
עופר: " אני קודם כל מסתכל על צריכת החשמל של הקיבוץ ואחר כך על הצריכה בפסגה ובגבע. אנחנו מחשבים את הכל לפי התעו"ז (תעריף עומס זמן), כאשר התעו"ז כעיקרון מחולק לשלוש עונות עיקריות: קיץ, חורף ועונת המעבר, כאשר בכל תקופה יש את השפל והפסגה. הפסגה בחורף תהיה בלילה, כי אז הכי קר ומחממים. לעומת זאת הפסגה בקיץ היא ביום, אז הכי חם וכולם מדליקים מזגנים.
"תפוקת הגנרטור היא נתון קבוע, אז אני רואה מה קורה לקיבוץ אם אני מפעיל את הגנרטור, ואז אני רואה מה נותר לי בחשבון החשמל. עכשיו אני מכניס את המונה נטו עד הגבול כדי לאפס. להבדיל מגנרטור שמייצר 24 שעות ביממה, במונה נטו זה רק בשעות היום ובלילה הוא לא מייצר. אחרי שאני מכניס את המונה נטו אני רואה מתי וכמה אני בעודף וכמה אני בשפל ומחזיר חשמל לחברת החשמל.
"מה שחשוב לומר לקוראים, זה שמי שרוצה התקנת מונה נטו הזמן המתאים הוא עכשיו, כי ההסדרה מסתיימת בדצמבר 2015. ההקצאה היא ל-362 מגה-וואט ובינתיים הוקמו די מעט פרויקטים. עם זאת, אנחנו רואים התחלה של התעוררות ואני מאמין שעד לסוף התקופה תשווק כל המכסה.

צילומים, מלמעלה:

עופר ינאי, יו"ר נופר אנרגיה.

נדב טנא, מנכ"ל נופר אנרגיה.

פרוייקט סולרי של נופר בקיבוץ חצור

 


תגיות : נופר אנרגיה, Nofar Energy, עופר ינאי, נדב טנא, חסכון באנרגיה,

     
משרד עו"ד ליפא מאיר ושות'